“כשאני מספר לך משהו, ואתה כל הזמן רק “יופי יופי” משיב,
אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב…”
(מתוך הילד הזה הוא אני)
למרות הרצון הטוב רובנו מתקשים להקשיב באמת, ונשארים תקועים ברמת ההקשבה הראשונית.
אנחנו ממוקדים בעצמנו.
עבורי להקשיב לאדם אחר פירושו להתמקד רק בו ובמה שהוא אומר, להבין מה הוא אמר בלי לרצות להגיב. רובנו מיד נכנסים לדברי האחר ומספרים סיפור דומה, את הסיפור שלנו, שכחנו לרגע שאנחנו בצד של המקשיב.
איך אנחנו מרגישים כשלא מקשיבים לנו?
הקשבה דורשת ריכוז ותשומת לב, כדי שנוכל לשמוע את מה שהאחר מביע, בין אם הוא מביע אותו במילים ובין אם הוא מביע אותו בין המילים ומעבר להן.
הקשבה מאפשרת לאחר לבוא לידי דיבור ולמצוא את קולו העצמי. הקשבה אמיתית היא כזו שמאפשרת להיבט חבוי של הדובר להתגלות.
הקשבה בונה את יחסי האמון, היא מעצימה, ומשפרת את ההבנה בינינו.
כל אחד יכול לשפר את רמת ההקשבה שלו. כל אחד יכול להיות אדם שמקשיב בצורה יוצאת דופן.
שואלים איך ?
ע”י שילוב של מודעות ותרגול.
הדבר יכול ליצר קרבה גדולה יותר בינינו, בין בני זוג, בינינו לבין הילדים, בעבודה ובין חברים…
נסו יום אחד להקשיב:
*ראשית להחליט שאנו רוצים להקשיב.
* להקשיב כדי להבין, וכדי לחוש אמפתיה.
* להפגין בהתנהגותנו הקשבה פעילה וטובה על-ידי ערנות, הבעות פנים, דברי עידוד לדוגמא: “וואו” “מה אתה אומר…”.
* להסתכל אל הדובר.
* הימנעות משאלות, למעט לצורך הבהרה.
* לא לשפוט את הדובר לפני שהוא מסיים לדבר.
נסו יום אחד להקשיב, ותראו שזה עושה פלאים!!
פה בשבילכם,
יוכי צדיקפור,
“בית לשיפור יחסים”